אודותנו - About us
בית הכנסת על שם ש״י עגנון, תלפיות, ירושלים (ע״ר) הוא בית הכנסת השכונתי של תלפיות ארנונה. הוא דוגמה חיה לעם ישראל במיטבו: צעירים ומבוגרים, ותיקים ועולים, חרדים, דתיים ומסורתיים כולם מתפללים בצוותא מתוך כבוד הדדי, אהבת ה׳ ואמונה בו וב״כלל ישראל חברים״.
The Synagogue, named after S. Y. Agnon, is the main synagogue of the Arnona – Talpiot neighborhood.
This a living example of Am Yisrael : young and old, veterans and new immigrants, charedi, orthodox and dati and traditional Jews all pray together in the name of tolerance, mutual respect, the love of and the belief- in G-D and the unity of klal Yisrael.
תפילות - Prayers
בכל ימות השבוע מתקיימות חמש תפילות שחרית, מנחה גדולה, מנחה קטנה ושלוש תפילות ערבית.
בשבת מתקיימות ארבעה תפילות שחרית, מנחה גדולה, מנחה קטנה ושתי תפילות ערבית במוצאי שבת.
On all days of the week there are five morning prayers, a Mincha gedola and ketana and three evening prayers.
On Shabbat there are four morning prayers, Mincha gedola, Mincha ketana and two evening prayers on Shabbat.
שיעורים - Our classes
בכל יום יש שיעורי תורה בבית הכנסת: גמרא, חומש, הלכה, מחשבת ישראל.
Every day there is a choice of classes at the Shul : Gemarah, Torah, Halacha and more.
ספריה - Library
בספריה יש יותר מ-5000 ספרים זמינים לציבור.
היא פתוחה בכל זמן שבית הכנסת פתוח לתפילות.
There are more than 5,000 volumes available to the public.
The library is accessible whenever the synagogue is open.
ילדים ונוער - Youth and children
ביום שבת בבוקר בשעה 9:30 מתקיימת קבוע תפילת ילדים. התפילה מיועדת לילדים מגיל 4 עד כיתה ב׳.
בשבת אחר התהריים יש אמירת תהילים לילדים.
On Saturday mornings at 09:30
there is a service for children ages 4 to 8.
On Shabbat afternoon the children read psalms.
בתחילה (1969) השתמשו המתפללים רק במבואה של בית הכנסת ,באולם הכניסה מרחוב לייב יפה ,ורק לתפילות בימים הנוראים. שאר שטח הקומה שימש כמחסן . השכונה הייתה דלילה והמקום הספיק למתפללים מלבד לתפילות "כל נדרי" ו"נעילה". לפני יום הכיפורים תשל"ד (1973) פינו את המחסן והחזירו גם את האולם הגדול לבית כנסת.
בשנת 1972 החכירה העיריה את המבנה לעמותת המתפללים. בעקבות כך בחודש אלול שנת תשל"ב (1971) נחנך בית הכנסת מחדש בתהלוכה להעברת ספרי תורה מהצריף.
בית הכנסת נקרא על שמו של ש"י עגנון, הן בשל מעורבותו ב"גאולת" בית הכנסת, והן בשל העובדה שהתפלל במניין בצריף בקביעות.
בשנות ה-70 פעל גן ילדים בקומה התחתונה של בית הכנסת. כיום ישנה במקום הספרייה המפוארת של בית הכנסת.
בשנות ה-60 חזר המבנה לידי העירייה .בשלב זה פרץ סכסוך בעלות בין העירייה ובין תושבי תלפיות, שבראשם עמדו מרדכי כספי שפסק לטובת אנשי השכונה. העירייה נאלצה לשפץ את המבנה על חשבונה בסיוע הקרן לירושלים וכנראה בעזרת תרומה שהתקבלה מן הסופר ש"י עגנון, תושב השכונה, מתוך הכספים שקבל בעקבות קבלת פרס נובל: מספרים כי אריה קליין, שנפטר בשנת 2015, טען שהוא שכנע את עגנון לתרום חלק מכספי פרס נובל לשיפוץ בית הכנסת. הוא אמר לו: "בעוד 400 שנה השם עגנון כבר לא יהיה ידוע, את הספרים שלך כבר ישכחו, אבל אם תדאג שבית הכנסת יקרא על שמך, שמך ימשיך להתקיים בתודעת האנשים לעוד מאות שנים.
עם קום המדינה ב-1948, בתקופה בה התקיימה מעברת תלפיות, המדינה השתמשה בשלד המבנה כמחסן של אוהלים, מיטות וציוד אחר עבור תושבי המעברה.
בשנות ה-50 המבנה הושכר לאוניברסיטה העברית ושימש מחסן של בית הספר לרפואה.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 החרימו הבריטים את המבנה. לצידו היתה עמדה של גפירים שאבטחו את המרחב ואת הדרך לרמת רחל ולכפרים, ולכן במקום היתה תחנת משטרה, ושאר המבנה שימש כמחסן.
אבן הפינה של המבנה הונחה בשנת תרצ"ד, 1933-34, בנוכחות הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
