זמני תפילות

בית הכנסת
בית הכנסת על שם ש״י עגנון, תלפיות, ירושלים (ע״ר) הוא בית הכנסת השכונתי של תלפיות ארנונה. הוא דוגמה חיה לעם ישראל במיטבו: צעירים ומבוגרים, ותיקים ועולים, חרדים, דתיים ומסורתיים כולם מתפללים בצוותא מתוך כבוד הדדי, אהבת ה׳ ואמונה בו וב״כלל ישראל חברים״.
לחץ כאן
תפילות
בכל ימות השבוע מתקיימות חמש תפילות שחרית, מנחה גדולה, מנחה קטנה ושלוש תפילות ערבית. בשבת מתקיימות ארבעה תפילות שחרית, מנחה גדולה, מנחה קטנה ושתי תפילות ערבית במוצאי שבת.
לחץ כאן
שיעורים
בכל יום יש שיעורי תורה בבית הכנסת: גמרא, חומש, הלכה, מחשבת ישראל.
לחץ כאן
ספריה
בספריה יש יותר מ-5000 ספרים זמינים לציבור. היא פתוחה בכל זמן שבית הכנסת פתוח לתפילות.
לחץ כאן
ילדים ונוער
ביום שבת בבוקר בשעה 9:30 מתקיימת קבוע תפילת ילדים. התפילה מיועדת לילדים מגיל 4 עד כיתה ב׳.
לחץ כן
Previous slide
Next slide
2022
שחזור תהלוכה ספרי תורה

1971
נחנך בית הכנסת מחדש

בתחילה (1969) השתמשו המתפללים רק במבואה של בית הכנסת ,באולם הכניסה מרחוב לייב יפה ,ורק לתפילות בימים הנוראים. שאר שטח הקומה שימש כמחסן . השכונה הייתה דלילה והמקום הספיק למתפללים מלבד לתפילות "כל נדרי" ו"נעילה". לפני יום הכיפורים תשל"ד (1973) פינו את המחסן והחזירו גם את האולם הגדול לבית כנסת. 

בשנת 1972 החכירה העיריה את המבנה לעמותת המתפללים. בעקבות כך  בחודש אלול שנת תשל"ב (1971) נחנך בית הכנסת מחדש בתהלוכה להעברת ספרי תורה מהצריף. 

בית הכנסת נקרא על שמו של ש"י עגנון, הן בשל מעורבותו ב"גאולת" בית הכנסת, והן בשל העובדה שהתפלל במניין בצריף בקביעות. 

בשנות ה-70 פעל גן ילדים בקומה התחתונה של בית הכנסת. כיום ישנה במקום הספרייה המפוארת של בית הכנסת.

שנות ה-60
חזר המבנה לידי הערייה

בשנות ה-60 חזר המבנה לידי העירייה .בשלב זה פרץ סכסוך בעלות בין העירייה ובין תושבי תלפיות, שבראשם עמדו מרדכי כספי שפסק לטובת אנשי השכונה. העירייה נאלצה לשפץ את המבנה על חשבונה בסיוע הקרן לירושלים וכנראה בעזרת תרומה שהתקבלה מן הסופר ש"י עגנון, תושב השכונה, מתוך הכספים שקבל בעקבות קבלת פרס נובל: מספרים כי אריה קליין, שנפטר בשנת 2015, טען שהוא שכנע את עגנון לתרום חלק מכספי פרס נובל לשיפוץ בית הכנסת. הוא אמר לו: "בעוד 400 שנה השם עגנון כבר לא יהיה ידוע, את הספרים שלך כבר ישכחו, אבל אם תדאג שבית הכנסת יקרא על שמך, שמך ימשיך להתקיים בתודעת האנשים לעוד מאות שנים.

1948
קום המדינה

עם קום המדינה ב-1948, בתקופה בה התקיימה מעברת תלפיות, המדינה השתמשה בשלד המבנה כמחסן של אוהלים, מיטות וציוד אחר עבור תושבי המעברה. 

בשנות ה-50 המבנה הושכר לאוניברסיטה העברית ושימש מחסן של בית הספר לרפואה.

1939
הבריטים מחרימים את המבנה

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בשנת 1939 החרימו הבריטים את המבנהלצידו היתה עמדה של גפירים שאבטחו את המרחב ואת הדרך לרמת רחל ולכפרים, ולכן במקום היתה תחנת משטרה, ושאר המבנה שימש כמחסן.


1936-1939
במרד הערבי הגדול התעכבה הבנייה

1933-1934
אבן הפינה הונחה בנוכחות הרב קוק

אבן הפינה של המבנה הונחה בשנת תרצ"ד, 1933-34, בנוכחות הרב אברהם יצחק הכהן קוק.