פרופסור שמואל ספראי ז”ל היה ממקימי בית הכנסת על שם ש”י עגנון. שנים רבות הוא שימש כנשיא בית הכנסת. הוא היה אדם שהוסיף הרבה ערכים לקהילה ונתן שיעורים, אבל יחד עם זה היה אדם צנוע. למשל: אחרי תפילת שחרית בשבת הוא היה נשאר כדי לאסוף את עטיפות הסוכריות שנזרקו על הרצפה.

לילה אחד הסתובבו גלי ואברהם צור בשכונה במסגרת השמירה ב”משמר האזרחי”, וכשעברו ליד בית הכנסת בשעות הקטנות של הלילה ראו אדם מסתובב על גג בית הכנסת. כשהם התקרבו הם ראו את שמואל מנקה את המרזבים מעלים שנשרו על מנת שלא תהיה הצפה בבית הכנסת בעת שירדו הגשמים.

שמואל דאג שיהיה בעל קורא בשבתות, בעל תוקע בחגים וחזן בימים הנוראים. היום אנחנו ב”ה משופים בקוראים ובבעלי תפילה ובבעל תוקע משלנו – אך אז לא זה היה המצב.

במשך שנים רבות התקיים בכל שנה תיקון ליל שבועות בביתם של שמואל וחיה ספראי, והגיעו אליו משתתפים רבים.

לשמואל וחיה ספראי היה “בית פתוח” והם ארחו אורחים שהגיעו לבית הכנסת בשבתות, כמו למשל חברי מקהלת הרבנות הצבאית שבאו לשבות עמנו, ואחרים.

ב-2021 נחנכה סימטה על שמו בין רחובות ביתר וקורא הדורות.

חנה ספראי ז”ל היתה בתם של שמואל וחיה, ותרמה אף היא לא מעט לקהילה: היא נתנה שיעורים קבועים כמו גם שעור נשים קבוע מדי שבוע. כשהוחלט על תפילה וקריאת נשים בשמחת תורה היא לקחה על עצמה ללמוד את ההלכות ורק אחר כך העבירה לנשים את הדעות השונות. היא עמדה מאחורי הקמת חוג לטעמי המקרא לנשים, בו השתתפו נשים בכל הגילים, ואלו הפכו בהמשך לבעלות קריאה. מזה למעלה מ-30 שנה ממשיכות להתקיים תפילת שחרית וקריאת תורה לנשים בשמחת תורה, וכן קריאת מגילת אסתר לנשים.

ילדי השכונה של פעם זוכרים בוודאי את השיעור לילדים שחנה העבירה בשעה 3:15 בלילה בתיקון ליל שבועות (עם סוכריות ועם גלידה..) ובסיומו כולם הצטרפו ללומדי התיקון שלמדו אצל שמואל כל הלילה, וכולם ביחד צעדו עם ספר תורה אל הכותל המערבי, והתפללו שם שחרית עם עלות השחר. היתה זו חוויה מיוחדת מדי שנה בשנה!

חנה נהגה גם לצחצח את כלי הכסף של בית הכנסת (כתרים, טסים, ידות, חנוכיה, וקישוטי הכסף שעל דלתות ארון הקודש).

יחזקאל רוחין ז”ל מקבוץ רמת רחל היה שנים רבות גבאי בית הכנסת.